בן מאיר ואנט. נולד ביום כ"ו בכסלו תרצ"ט (19.12.1938) בעיר קזבלנקה אשר במרוקו. עלה לארץ בשנת 1955, אחרי שסיים שם בית ספר יסודי ומקצועי. במסגרת הקורסים של משרד העבודה למד את מקצוע החשמלאות. תחילה עבד במכון לחקר הנגב ולאחרונה - כחשמלאי עצמאי וכך מצא את לחמו. גויס לצה"ל במאי 1958 ושירת בחיל ההנדסה והשריון. נקרא לצה"ל והוכיח את עצמו כממושמע, אמיץ ומוכן לכל תפקיד. במלחמת ששת הימים בשעת פעולה קרבית חש יהודה לחלץ נפגעים, כפי שמפקד היחידה וחייליה כותבים למשפחה, ורכבו עלה על מוקש - וכך מצא יהודה את מותו; זה היה ברפיח ביום הששי לקרבות, הוא ב' בסיון תשכ"ז (11.6.1967), הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי לשעת חירום בבארי ולאחר זמן הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בבאר שבע. בחוברת הראשונה של ירחון עיריית באר שבע ("כאן באר שבע"), במדור "כבוד לנופלים - תנחומים למשפחות" הועלה זכרו.